האמנות היא חלק מחיינו ומקיפה אותנו בכל מקום ובכל דר שאנו עושים.
אם בעבר יצירת אמנות היתה מודל מאוד מסויים של אומנות, היו לה תנאים להחשב יצירת אומנות, היום האומנות נראית קצת אחרת. אמנות שאינה קלאסית קיימת היום בכל הצורות ובכל התחומים, היא אינה שייכת רק לציירים או פסלים וניתן לראות יצירות אמנות שהן לגמרי מחוץ למסגרת הקבועה.
מייצגים שונים, סרטים, תמונות וצילומים, אמנות שמתבטאת בריקוד ובשירה כל האמנויות זוכות היום לצורת ביטוי קצת אחרת שאינה מקובעת והיא גמישה לחלוטין.
האמנות הקלאסית תמיד תשאר כפי שהיא ובהגדרתה הקלאסית, אך היא רק אבן דרך וכיום מיגוון אמנויות פורצות דרך מתפתחות ממקורות ומקומות אחרים ושונים לחלוטין מאותה האמנות הקלאסית.
כיום אמן יכול להציב מיצג באמצע הרחוב שאין בו כלל ציור או פיסול אלא אמירה. אותו אמן יכול לקחת כורסה, מנורת לילה וספר ולשבת במרכז העיר ולקרוא לכך מיצג אמנות בתנאי שלאמנות הזו יש מה לומר לקהל, ובצורה אסטית היא מדברת אל הצופים בה, מתקשרת אתם ונוגעת ללבם.
אנשים רבים פונים היום לעיסוק ביצירה. אם בעבר הרחוק היתה היצירה ארטס אנד קרפט חלק בסיסי מחיי האדם, במשך השנים היא פסה מהעולם ונשארה בידי מעטים כאשר המכונות והטכנולוגיה החליפו אותה. אבל דוקא כיום יש חזרה לאחור או לפחות נסיון לשוב ולעסוק באותן מלאכות אמנות שהיו נהוגות ונפוצות כל כך בעבר אצל כל הדיוטה.
חוגים וסדנאות רבות מנסים ללמד את אותן האמנויות שהיו בעבר. ציור על עץ, רקמה וסריגה, נפחות בזכוכית ועוד כהנה ואחרות.
השאלה האם כל יצירה שאנו עושים היא אמנות? מהם בכלל החוקים שיש בידינו כיום שיעזרו לנו להבחין בין אמנות לסתם יצירה?
האמנות כיום היא נושא להרבה דיונים פתוחים מאוד. אם בעבר היה ברור מי הם האמנים הראשיים של האנושות, ממה הם מושפעים וכיצד הם משפיעים על חיינו וחיי האמנות, כיום ריבוי וגיוון ופתיחת הראש בכלל באמנות יוצר סיטואציה חדשה, אמנות שלא ברורים חוקיה, הכללים נפרצו, אין גבולות וכל דבר כמעט יכול להקרא אמנות.
