כל קיץ משפחתי ואני נוסעים יחד לחופש של שבוע. זה מנהג שהתחיל עוד כשהיינו ילדים והמשיך גם כשגדלנו ויצאנו מהבית. אנחנו משפחה מאוד עסוקה ולכן אנחנו מקפידים לבלות יחד בחופשים באופן מסודר וקבוע כך שישנן מספר חופשות בשנה שהן חקוקות בסלע ומי שמעבר למשפחה הגרעינית שמעוניין להצטרף, מוזמן. כשהיינו קטנים יותר היינו טסים הרבה לחו"ל יחד. היה קל יותר לסנכרן את החופשה משום שהוריי היו קובעים אותה על החופש הגדול ואז היינו תלויים רק בהם וימי החופש שלהם. מאז שכולנו גדלנו סנכרון מועד שמתאים לכולנו לחופשה הפך להיות קשה עד בלתי אפשרי.
לכל אחד יש התחייבויות של מסגרות חברתיות, מסגרות התנדבותיות ועבודה. יתרה מכך, מאחר וכולנו גדלנו אנחנו מעדיפים להשקיע את כספנו בטיסה לחו"ל על מנת לבלות עם חברים או בני זוג ולאו דווקא עם בני משפחה. לפיכך, החלטנו השנה לנסוע דרומה ולשהות בחופשה במלון באילת. אומנם הקיץ מאוד עמוס שם אבל אבי מאז ומעולם נהג במדיניות שלפיה היא שאם מחליטים לצאת לחופשה, עושים זאת כמו שצריך. משקיעים בחופשה אחת כמו שצריך ומוותרים על שתי חופשות בינוניות. אבי מכיר אנשים בכל מקום בעולם וספציפית בעולם המלונאות ולכן איתור מלון באילת אשר יהיה הולם לדרישות שלנו היה משימה יחסית פשוטה. אבי הרים טלפון לאיש הקשר שלו ושאל אותו מה המלון באילת שהוא ממליץ עליו.
המכר של אבי אמר שהוא מכיר מספר מקומות שעונים להגדרה מלון באילת ויכולים להתאים לנו. אבי ביקש שיספר לו בקצרה על כל אחד מהם על מנת שיבצע את הבחירה הנכונה ביותר עבור משפחתנו לחופשה במלון באילת. אחרי התלבטות קצרה בין כמה מלונות, בחר אבי את המלון באילת שהיה נראה לו כמבטיח ביותר. אחרי שאבי החליט מה יהיה המלון באילת שבו נשהה בזמן החופשה שלנו באילת הוא הרים טלפון לפקידת הקבלה על מנת להזמין חדרים. על אף שכולנו גדולים אנחנו תמיד לוקחים שני חדרים: אחד להורים ואחד לנו, האחים. עד שיש לנו הזדמנות לבלות יחד אנחנו לא מוותרים עליה בעד שום הון שבעולם.
