יושבת במקום הקבוע שלי בבית הקפה, בשולחן העגול הקטן שליד החלון ומביטה החוצה על העוברים ושבים.
ריח האספרסו החזק עולה באפי ורעשי מקציף החלב מהדהדים באזני ולא נותנים לי מנוח.
אני מחכה שהברמן יסיים את עבודתו עם מקציף החלב במכונת האספרסו הגדולה וממתינה בחוסר סבלנות למלצרית שתגיש לי את הקפה.
אני לא מצליחה לפתוח את הבוקר ללא הקפה שלי. ואני מאוד דקדקנית כשמדובר בקפה. זה בהחלט לא יכול להיות נס קפה בצנצנת כזה שקונים בסופר.
היו כמה פעמים שניסיתי מכונת קפה ביתית, כזאת עם מקציף חלב בתוכה אבל כנראה שיש לי שתי ידיים שמאליות. הקפה אף פעם לא הצליח לי, החלב במקציף תמיד גלש לפני הזמן וכמעט בכל בוקר הבגדים הנקיים שלי התלכלכו עוד לפני שיצאתי מהבית.
אז החלטתי לא לשחות נגד הזרם. אדם חייב להכיר במגבלותיו? אז זו המגבלה שלי, מאותגרת בהכנת קפה
וכך אני ממשיכה לפקוד את בית הקפה השכונתי שלי בוקר אחר בוקר, מיד כשאני מתעוררת ושניה לפני שאני יוצאת לעבודה
יושבת לי באופן קבוע במקום שלי וממתינה בקוצר רוח לקפה שלי. כשאני שומעת את מקציף החלב עושה את הרעשים הרגילים שלו אני מתרגשת כמו ילדה קטנה שמכינים לה גלידה בגביע.
כל קפה של בוקר הוא בשבילי התרגשות של התחלה. והרי בכל יום צפויים לי דברים חדשים , ומי יודע לאן יוביל אותי סופו של יום זה שהתחיל בקפה טוב, אספרסו חזק במיוחד וחלב שהוקצף במקציף איכותי מקצועי.
רעשי המקציף הסתיימו ואני יודעת שבעוד מספר רגעים הקפה יהיה אצלי ומיד כל הטעמים בפה כבר מתחילים להרגיש מציאותיים. אני כל כך מכורה לקפה של הבוקר שאני כמעט יכולה לדמיין אותו ולהרגיש מסופקת, אך לא.
המלצרית מתקרבת באיטיות עם הקפה שלי ומניחה מולי על השולחן העגול ליד החלון.
אני משתהה רק עוד רגע אחד לפני הלגימה הראשונה מתקרבת עם אפי לקפה ומריחה אותו, שואפת לרגע אחד את כל הארומה הנפלאה הזו של האספרסו הכי טוב בשכונה ולוגמת לגימה קטנה ממנו. טעם גן עדן. הברמן שוב עשה עבודה טובה, הוא מקציף את החלב בדיוק במידה הנכונה. תענוג.
